למרות שאנחנו כבר נפרדים מהחורף, שינויי הטמפרטורה מתחילים לגבות את שלהם מהצטננות ושפעת. רובנו נוקטים באמצעי זהירות (והגיון הישר), כמו שטיפת ידיים והימנעות ממגע עם אנשים נגועים. למרות זאת, קשה שבחשיפה לנגיפי הצטננות ושפעת אנו מצליחים להימנע מלחלוה ב-100%.
תרופה עצמית היא אף פעם לא אפשרות טובה, וזו הסיבה שחלק מהאנשים פונים לתרופות טבעיות כדי למנוע או להפחית את משך הצטננות. וירוסים נמצאים בכל מקום (עבודה, בית ספר, תחבורה ציבורית), כך שקשה להימנע מהידבקות. אפילו כל בן משפחה עלול להדביק אותך.
עונת ההצטננות והשפעת נמשכת מדצמבר עד מאי. אם גם אתה מתקשר, אין צורך להיעזר בתרופות ללא מרשם כדי למנוע אף סתום, כאב גרון, שיעול או חום. להלן אנו חושפים את כל מה שאתה צריך לדעת על שתי המחלות.
איך נדע אם זו הצטננות או שפעת?
ישנן סטטיסטיקות עולמיות שמעריכות כי כל אדם בוגר יכול להיות 2 או 3 הצטננויות בשנה, בעוד שאצל ילדים המספר עולה ל-6 הצטננויות. נכון ששתי המחלות דומות ודי לא נעימות, אבל יש כמה הבדלים בין הצטננות לשפעת.
El קר זהו זיהום ויראלי חריף, מוגבל בעצמו, של דרכי הנשימה העליונות. זה יכול להיגרם על ידי יותר מ-200 וירוסים שונים, כאשר נגיף הקורונה והרינוווירוס הם האשמים השכיחים ביותר. מכיוון שיש כל כך הרבה וירוסים, הגוף מתקשה ליצור עמידות בפניהם. למעשה, עדיין אין "תרופה" להצטננות. זה מתפשט באמצעות מגע ידני עם אדם נגוע, כאשר אנו נוגעים בחפץ המזוהם על ידי טיפול או על ידי חלקיקי התעטשות או שיעול.
במקום זאת, שפעת הוא זיהום ויראלי מדבק בדרכי הנשימה הגורם למחלה קלה עד קשה. ישנם ארבעה סוגים של נגיפי שפעת: A, B, C ו-D. בני אדם מושפעים בעיקר מנגיפי שפעת A ו-B; הם אחראים למגיפות של שפעת בכל חורף. סוג C גורם למחלה קלה מאוד בדרכי הנשימה וסוג D מדביק בקר, כך ששני אלה לא צריכים להדאיג אותנו.
כמו בהצטננות, השפעת מתפשטת על ידי חלקיקים מוטסים המזוהמים בנגיף כאשר אנשים מדברים, משתעלים או מתעטשים. מישהו נוטה פחות להידבק על ידי נגיעה במשטח המכיל את הנגיף.
האם חיסונים מועילים למשהו?
חיסון השפעת זמין במרפאות ובבתי מרקחת, אם כי רק מגזר מהאוכלוסייה מומלץ לקבלו (בחינם). הדבר הבולט הוא זה מחקר אחרון מצביעים על כך שנראה שזה לא יעיל כמו שאנחנו חושבים. אולי לחיסון עשויות להיות השלכות שליליות שאיננו יודעים עליהן.
חיסון נגד שפעת, שפועל למעשה בעונה אחת, יכול להגביר את הסיכון ללקות בשפעת מאוחר יותר. זה נובע מתהליך שנקרא 'הגברה תלוית נוגדנים', והוא מתרחש כאשר קומפלקסים של נוגדנים וירוסים מסתגלים בתאים, בדרך כלל לאחר שאדם מחוסן. בנוסף, חיסון נגד שפעת יכול גם להפחית את היעילות של החיסונים הבאים ולהגדיל את הסיכוי שתדביק אחרים.
יעילות החיסון עדיין בוויכוח מלא. המדע ראה רק אחד השפעה צנועה של החיסון נגד הפחתת תסמיני שפעת בילדים, מבוגרים וקשישים.
למרות שעבור רבים מאיתנו השפעת היא בעיה זמנית, ישנם מגזרים מסוימים באוכלוסייה החשופים לסיכון בריאותי גבוה. חלקם הם: עובדי בריאות בעלי מגע ישיר עם חולים, חולי אסתמה, אנשים עם מערכת חיסונית פגועה וקשישים.
מה לגבי תרופות להצטננות ושפעת?
האם אנו תלויים בתרופות כאשר אנו מבחינים בתסמינים מסוימים? הייתי מעז לומר שכן. ברגע שיש לנו את הסימנים הראשונים של הצטננות או שפעת, אנחנו נוטים ללכת לבית המרקחת כדי לקבל כמה תרופות נוגדות גודש, אנטי דלקתיות או אנטיהיסטמינים. על כל פנים, המדע מבטיח שתרופות אלו לא עושות דבר כדי לקצר את משך המחלה או למנוע את הופעתה. בפשטות לדכא את הסימפטומים.
האם אנטיביוטיקה עוזרת?
יש עדיין רופאים שרושמים אנטיביוטיקה לאנשים הסובלים משפעת או הצטננות. הוכח כי אנטיביוטיקה מונעת או הורגת זיהומים חיידקיים, מה שהופך אותם לחסרי תועלת בזיהומים ויראליים. כמעט 25% מהאנטיביוטיקה שנרשמת נעשית בצורה לא מתאימה; ו-35% ניתנים לחולים (לעיתים קרובות ילדים) עם דלקות בדרכי הנשימה העליונות, סינוסיטיס וכאבי ראש. לכאבי גרון יש, במידה רבה יותר, מקור ויראלי ואינם נגרמות על ידי חיידקים.
אם רושמים לנו אנטיביוטיקה ללא הבחנה, נוכל ליצור עמידות לה וליצור בעיה חברתית. כדי שזה לא יקרה, עלינו רק להפחית משמעותית את השימוש בו, במיוחד כאשר אנו נוטלים אותו במקרים בהם איננו זקוקים לו, כמו הצטננות ושפעת.